פלטפורמת אנדרואיד או פלטפורמת אייפון?
תהליך העבודה של פיתוח ובניית אפליקציה לעסק, הוא תהליך שמתחיל ברעיון. ניתן לבנות אפליקציות לשתי הפלטפורמות: פלטפורמת אנדרואיד ופלטפורמת אייפון, וצריך, בתור התחלה, להבין מהי החלוקה הקיימת בין אנדרואיד לאייפון בקרב הגולשים הקיימים והפוטנציאלים שלנו. כמובן שיש לבדוק גם עלויות פיתוח לכל פלטפורמה. כמו כן, צריך לבחון את השינויים הצפויים בנתח השוק של כל פלטפורמה לקראת השנה הקרובה והאם קיים יתרון יחסי לפלטפורמה ספציפית. כיום, נתח השוק של אנדרואיד גדול בצורה משמעותית מנפח השוק של אייפון. מאידך, מבחינת הורדות של אפליקציות ושימוש אקטיבי, משתמשי האייפון פעילים יותר. לטובת פיתוח אפליקציה לאנדרואיד נציין כי היצע מכשירים העושים שימוש במערכת הפעלה אנדרואיד הולך וגדל ולכן עולה מספר האפליקציות המועלות לגוגל-פליי. כמו כן, התהליכים הקשורים בהעלאת אפליקציות לגוגל-פליי פשוטים יותר ביחס לחנות האפליקציות של אפל. גם הפיתוח לפלטפורמת אנדרואיד מתבסס על קוד פתוח בניגוד לאפל המחייבת לעשות שימוש במחשבי MAC. יתרון נוסף שנזכיר כאן, הוא שקהילת מפתחי האפליקציות לאנדרואיד היא הקהילה הגדולה בעולם, דבר המקנה למפתחים למצוא מידע זמין בנושאי הפיתוח.
תוכן האפליקציה העסקית
לאחר שבחרנו את הפלטפורמה בה נפתח את האפליקציה למובייל, יש לחשוב על תוכנה של האפליקציה, כלומר, מה היא למעשה תדע לעשות. ככל שזמן פיתוח האפליקציה לסלולר קצר יותר, הכניסה לחנות של גוגל או אפל תהיה מהירה יותר, כך האפליקציה תקבל פידבקים ממשתמשים אמיתיים ובהתאם לזאת, ניתן יהיה להפיק לקחים ולעדכן גרסאות. יש להחליט על הפיצ'רים המינימליים ההכרחיים שיהיו באפליקציה שאיתה יוצאים לשוק.
קונספט ועיצוב האפליקציה
חוויית המשתמש מקבלת דגש חזק מאוד, ויחד עם זאת גם הצד הוויזואלי, עיצוב האפליקציה. גרפיקה מרשימה ומעבר ייחודי בין מסכים, הוא חלק מהרף שהציבה אפל למפתחי האפליקציות בפלטפורמת אייפון. כיום, עיצוב אפליקציה לעסק ללא מעצב גרפי מקצועי, עלולה להותיר את האפליקציה מאחור. צריך לקבל החלטה אליו פעולות יוכל המשתמש לבצע באפליקציה. על המעצב לעבוד על הקונספט של האפליקציה לפי חישובים של איזה מסך מוביל לאן, ובאיזו צורה המשתמש יעבור ממסך למסך על מנת להיות מסוגל לבצע את הפעולות עליהן החלטנו בצורה ובדרך הנוחה, ההגיונית והמהירה ביותר. בשלב זה, המעצב צריך להציג מספר רעיונות לאפליקציה, עליהם יושבים ביחד וחושבים על הקונספט.
הקמת תשתית טכנולוגית
ניהול קבצים Github - אחרי שגיבשנו את הקונספט, עוברים לשלב הקמת תשתית טכנולוגית. כל פרויקט תוכנה חייב לעבוד מעל תוכנה לניהול גרסאות, כגון Git. אלו תוכנות המאפשרות לשמור גרסה של קבצי הקוד איתם אנו עובדים, מאפשרות לסנכרן את הקבצים בין מספר מתכנתים שעובדים על גרסאות שונות, ומאפשרות לחזור אחורה בפיתוח במידה ונצפות תקלות ובעיות. פותחים חשבון פרטי ב-Github, האתר שנותן פלטפורמה נוחה מעל Git, וזו הדרך לנהל את קבצי הקוד המרכיבים את התוכנה.
ניהול קבצים Github הוא היחיד ההכרחי לנושא הקמת התשתיות, אך מלבדו, קיימים נושאים מתקדמים שאינם הכרח, המיועדים למפתחים.
כתיבת קוד האפליקציה
בשלב זה, לאחר הקמת התשתית, מתחילים לקודד ולהפוך את הקונספט ואת העיצוב לאפליקציה.
הסדר בו אמור להיות כתוב הקוד על ידי המתכנת הוא חשוב ביותר ומשליך, בסופו של דבר, על איכות האפליקציה. גישה ראשונה גורסת שיש להתחיל במסך הראשון, לסיים אותו לחלוטין כולל את עניין העיצוב והפונקציונליות. גישה שנייה גורסת שעל המתכנת לעשות את כל מסכי האפליקציה באופן מינימליסטי, כל שיהיו רק פונקציונליים וכך, אנשי החברה יוכלו להיות "שפני הניסיון" של האפליקציה שתותקן במכשירי המובייל שלהם, ולבדוק את חוויית המשתמש.
צריך לכתוב כמה שפחות קוד על מנת לייצר אפליקציה שתעבוד ללא תקלות, ורצוי לשלב ספריות חיצוניות באפליקציה, הן לרוב נקיות מבאגים ועובדות חלק.
ניתור פעולות משתמשים – פיתוח אפליקציות
Google Analytics היא תוכנה שעושה ניתור על פעולות המשתמש. יש אפשרות להגדיר בתוך הקוד את הפעולות אותן רוצים לנתר.
תוכנת ניתור נוספת, הפופולארית בקרב מפתחי אפליקציות, נקראת Flurry. קל לעבוד איתה בזכות האפשרויות הטמונות בה והממשק הנוח שלה.
תוכנה נוספת המדווחת על "התרסקות" של האפליקציה בזמן שימוש, קרויה Crashlytics. היא נותנת לנו את המקום המדויק בקוד שגרם להתרסקות וזאת על ידי מייל. באמצעות תוכנה זו אנו מקבלים, בין היתר, פרטים על מכשיר המשתמש ומידע על הפעולות שעשה טרם ההתרסקות.
לאחר הניתור, מבצעים בדיקות QA סופיות, ולבסוף - העלאה לגוגל-פליי או לאפסטור.